שיטות להוספת שיער

קיימות שיטות מגוונות להארכת שיער וסוגים רבים של תוספות שיער. עד שלהי המאה העשרים היה נפוץ השימוש בשיטת חיבור טראסים של שיער, אשר חוברו לשיער הכלה בסיכות וקליפסים. בהמשך התפתחו תוספות שיער קבועות יותר, הסיכות של תוספות השיער התחלפו בדבק והטראס נגזר לחתיכות קטנות של תוספות שיער וחובר באמצעות דבקים למיניהם. עם זאת, נראה כי השיטה גורמת לנזק רב של השיער הטבעי, והחיבור של תוספת השיער לא מספיק מוסתר ואסתטי. החיסרון של שיטה זו הוא שהחיבור הגדול המלא בדבקים שונים כמעט בלתי ניתן להסרה, ובנוסף נעלמת קבוצת הארכת השיער הטבעי עליה הודבק הטראס.

 

לפיכך התפתחו שיטות אחרות להארכת שיער, למשל השחלת קווצת שיער טבעי לתוך חרוז מתכת ו/או אלומיניום שמוצמד לקצה תוספות השיער. לאחר שהחרוז מלא בקווצת השיער, מעצב השיער לוחץ על החרוז בעזרת פלאייר כדי שיחזיק את תוספת השיער ויחבר אותו. בתוך החרוז יש דבק סיליקון או דבק כימי אחר שמחזיק את תוספות השיער לזמן ממושך יותר. החרוז שבאמצעותו מחוברות תוספות השיער הוא קטן יותר בגודלו מחיבור הטראס בדבקים, והנזק קטן יותר מהנזק שמסב הטראס. החיסרון של שיטת תוספות שיער זו הוא שהחרוז לוחץ על השיער הטבעי וכתוצאה מכך הוא שובר את קווצות השיער, וכך נשאר שיער דליל שלבסוף נושר, ויש צורך לעתים תכופות לחדש את תוספות השיער הנושרות שוב ושוב.

 

שיטה חדישה יותר שפותחה בשנים האחרונות היא חיבורי הלחמת הקראטין. בשיטה זו החיבור הוא הקטן ביותר מבין שאר שיטות תוספות השיער, והוא מתחבר בהלחמה קרה או חמה לשיער הטבעי של האישה. חיבור הלחמת הקראטין מורכב מחלבונים ופולימרים, שאינם נושרים במגע עם מים חמים או במהלך שימוש במייבש שיער (פן). תוספות שיער אלו מוסרות רק כאשר הן באות במגע עם חומר מנטרל אשר מותז עליהן לפני הסרתן.

דרך הגב, אצלנו בסלון ניתן לעשות תוספת שיער.